פסק-דין בתיק ת"א 23417-09-10

1.       התובעת שהיא חברת עורכי דין המאוגדת בישראל ובשליטת עורך דין אורי דניאל (להלן: " התובעת") הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 130,084 ש"ח כנגד הנתבע (להלן: " הנתבע"). אין מחלוקת כי התובעת ייצגה את הנתבע במסגרת הליכי ערעור, שניהל כנגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ואבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: " המבטחים") לאחר שהנתבע נפגע בתאונת דרכים ביום 30.8.2002. התובעת תובעת את הנתבע בגין שכר טרחה שלטענתה נותר חייב לה.

2.       הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, ולאחר שנחקר קיבל רשות להגן, והגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בטענה לסכומים עודפים שגבתה ממנו התובעת, ובטענה לרשלנות מקצועית של התובעת, על סך כולל של 186,039 ש"ח. התובעת הגישה כתב הגנה בתביעה שכנגד. הנתבע הגיש כתב תשובה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית כאשר מטעם התובעת העיד עו"ד אורי דניאל (להלן: "עו"ד דניאל") ומטעם הנתבע העיד הנתבע.

רקע  עובדתי

3.       הנתבע יליד 6.2.59 נפגע בתאונת דרכים ביום 30.8.2002 וכתוצאה מהתאונה נותר משותק בפלג גופו התחתון, כשדרגת נכותו הצמיתה עומדת על 100%. בסופו של יום, לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 7092/03 - 7165/03) דן בכל ראשי הנזק ובפריטים השונים, פסק לזכות הנתבע סכום כולל של 7,511,048 ש"ח, כאשר מסכום זה נוכו תגמולי מל"ל בגין נכות כללית בסך של 584,114 ש"ח ותגמולי שירותים מיוחדים בסך 932,464 ש"ח. פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 12.3.2008. בהליך במחוזי היה הנתבע מיוצג על ידי עורך דין חרל"פ.

4.       על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבטחים ערעור לבית המשפט העליון והנתבע הגיש ערעור שכנגד. עוד קודם להחלטה הסופית של בית המשפט העליון בערעור, אשר ניתנה  ביום 6.5.2010 הוגשה על ידי המבטחות בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכב' השופטת חיות בהחלטה מיום 21.5.2008 קבעה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי כך שסכום של 750,000 ש"ח מתוך הפיצוי שנפסק - יעוכב (להלן: "הסכום המעוכב").

5.       ביום 12.8.2008 חתמו הצדדים לתביעה על הסכם שכר הטרחה, ולפיו התובעת תייצג את הנתבע בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין בבית המשפט המחוזי ובערעור שכנגד (להלן: " הסכם שכר הטרחה") כאשר בין הצדדים נקבע שכר הטרחה כך:

" א. שכר טרחה לטיפול בתיק הלקוח (להלן: שכר טרחה כללי) ישולם ב-ש"ח בסך של 7,500 דולר בתוספת מע"מ לפי שער שלא יפחת מ-4 ש"ח  לדולר. שכר טרחה כללי אינו כולל הליכי גביה של פסק הדין.

ב. בנוסף, ייגבה סכום של 13% בצירוף מע"מ בגין כל סכום פסוק או סכום שהתקבל עקב הטיפול המשפטי ו/או במהלכו של הטיפול המשפטי דלעיל. לעניין הסכום שביצועו מעוכב על פי החלטת בית המשפט העליון בסך של 750,000 ש"ח (להלן הסכום המעוכב") יודגש כי האחוזים הנזכרים בהסכם זה ייגבו מן הסכום המעוכב רק ככל שמן הסכום המעוכב לא ישולם שכר טרחה לעו"ד חרל"פ אשר ייצג את הנתבע בערכאה הראשונה.  לגבי יתר הסכומים אשר ייפסקו וככל שייפסקו יחול ההסכם דנן ללא סייג.

ג. שכר טרחה בגין ישיבות משפט /בוררות/מו"מ ואחרות ישולם שווה ערך בסכום של 400 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ לישיבה."

6.       בנוסף להליכים בבית המשפט העליון ייצגה התובעת את הנתבע בתביעה להשבת שכר טרחה מידי עורך דין חרל"פ, כאשר תביעה זו יושבה ביום 13.9.2009 בהסכם בין הנתבע לבין עורך דין חרל"פ, נספח י' לתצהיר עורך דין דניאל (להלן: "הסכם הפשרה") במסגרתו השיב עורך דין חרל"פ לנתבע סך של 209,785 ש"ח. כן סוכם, כי הנתבע יהא פטור מתשלום שכר הטרחה המגיע לעורך דין חרל"פ, בגין ייצוג הנתבע בבית המשפט העליון.

7.       בבית המשפט העליון זכה הנתבע והסכום המעוכב שוחרר ונמסר לתובעת כמייצגת הנתבע. התובעת דרשה לקבל מן הנתבע שכר טרחה בסך של 130,084 ש"ח על פי החישוב של 13% מהסכום המעוכב שהם 112,141 ש"ח ובצירוף מע"מ בשיעור של 17,943 ש"ח. לנוכח סירוב הנתבע לשלם סכום זה היא פעלה על פי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ועיכבה תחת ידה את הסכום של 130,084 ש"ח והגישה כנגד הנתבע את התביעה הנדונה לתשלום שכר הטרחה.

טענות התובעת בתביעה העיקרית

8.       התובעת טוענת כי פסק הדין בבית המשפט העליון קבע כי כל הסכום שפסק בית המשפט המחוזי יינתן לנתבע, ולכן מגיע לתובעת שכר טרחה בשיעור של 13% מהסכום המעוכב. לטענתה, הוכח כי עורך דין חרל"פ השיב לנתבע את שכר הטרחה שגבה מן הסכום המעוכב לידי הנתבע (סעיף 9 לתצהיר עו"ד דניאל), ולכן יש לקבל את התביעה במלואה.

9.       בסיכומיה, טענה התובעת לחילופין, כי הסכום שהושב בסופו של דבר לידי הנתבע שונה  במהותו מן הסכום המעוכב, שכן הסכום המעוכב חולט על ידי הנתבעות בתיק הפלת"ד, והסכום ששוחרר על ידי הנתבע מקורו בערעור שכנגד שהגישה עבורו התובעת.

טענות הנתבע בתביעה העיקרית

10.   הנתבע טען כי עורך דין חרל"פ, אשר הגיש את התביעה בבית המשפט המחוזי, היה זכאי לשכר טרחה בשיעור 13% פלוס מע"מ מיתרת סכום הפיצוי, אשר עמד על סך של 5,889,395 ש"ח, ולפיכך שכר הטרחה שהיה זכאי לו היה 780,810 ש"ח. בפועל גבה עורך דין חרל"פ מהנתבע סך של 1,108,800 ש"ח, קרי סכום עודף של 327,990 ש"ח. לטענת הנתבע, לאחר שעורך דין דניאל ערך טיוטת כתב תביעה כספית נגד עורך דין חרל"פ, ניהלו עורך דין דניאל ועורך דין חרל"פ משא ומתן בלא שהנתבע היה שותף לו וללא שהשתתף בו פיזית, ונחתם בין עורך דין דניאל לבין עורך דין חרל"פ הסכם הפשרה מיום 13.9.2009. לטענת הנתבע, הוא סירב להסכם הפשרה אולם שוכנע על ידי עורך דין דניאל לחתום על ההסדר, וזאת למרות שהסכם הפשרה גרם לו לשאת בשכר הטרחה של עורך דין דניאל בסך של כ-70,000 ש"ח, ולמרות שעורך דין חרל"פ הוא זה שכפה על הנתבע את ההליך המשפטי.

11.   הנתבע טען עוד כי עורך דין חרל"פ על פי הסכם הפשרה גבה שכר טרחה גבוה משכר הטרחה המקסימלי הקבוע בחוק, ולכן שלח הנתבע לעורך דין חרל"פ הודעה על ביטול הסכם הפשרה, ולטענתו התובעת אינה זכאית לשכר טרחתה בגין הסכם זה.

12.   הנתבע טען כי בהסכם הפשרה אין ולו מילה אחת ממנה ניתן ללמוד כי עורך דין חרל"פ השיב את שכר טרחתו בגין הסכום המעוכב ולו באופן חלקי, ואין להשבה לכאורה כל ביטוי מפורש ומוחלט בהסכם הפשרה. הנתבע אף ציין כי עניין זה לא הוסבר לו טרם חתימתו על הסכם הפשרה. אי לכך לאור הסכם שכר הטרחה בין הצדדים התובעת אינה זכאית לשכר טרחתה בגין הסכום המעוכב.  

טענות הנתבע (התובע שכנגד) בתביעה שכנגד